וכאילו כלום לא קרה
בלי הבנה
בלי אהבה
השמש עולה והכל מסביב מתחיל לפעול
רעשים וקולות דיבורים וצפירות
ואני מהצד מסתכל ובוהה בהכל קורה
בלי דעה אין בי שום מחשבה
אולי איזו כמיהה קטנה למה שהיה
מחפש את הבא בין כל הדברים
אבל מה?
ואני בין כולם פשוט שם
האם כך זה אצל כולם?
פשוט לפעול בלי שום מחשבה
הכל קורה מסביב ואתה סתם בובה
בלי שום השפעה על הדברים שקורים
פשוט שם נהייה
אבל אני לא רוצה!!!
רוצה להיות משהו
לשעות ולפעול בצורה אחרת
להשאיר איזו חותמת
בין החיים למוות
לחייך ולצחוק
להינות ולהיות
פשוט להיות
אני
אבל מי זה אני והיכן?